שנת לימודים חדשה בפתח, המחשבה שהתינוק/הפעוט שלנו נכנס למסגרת חינוכית מרגשת מאוד.
ההתרגשות הזו מוכרת להורים גם אם הילד שהה בעבר במסגרת, התרגשות של התחלה.
מעברים ופרידות "קטנות" הן חלק יומיומי בחיינו - בעת היציאה לעבודה/למעון, בעת ההליכה לישון, ואף בסיומו של משחק.
כיצד אנו מתמודדים עם פרידות? מה המסרים אותם אנו מעבירים בעת פרידות? כיצד אנו יכולים לסייע לילדינו לקראת התמודדות מצמיחה עם פרידות ומעברים בחייהם, בהדרגה ותוך כדי תמיכה?
מעברים הם אתגר לא פשוט למערכת היחסים הורה ילד, מה יקרה עכשיו? האם הוא יסתדר? מה יהיה על הקשר ביננו? האם הצוות החינוכי יראה אותו? ייתן לו מענה מותאם?
כדאי לזכור כי מעברים ופרידות הן גם הזדמנות התפתחותית לגדול וללמוד.
אתגרים הכרוכים במעברים:
• פרידה מהמוכר.
• הכרות עם מקום, מרחב פיסי, חדש.
• יצירת התקשרות עם הדמויות המטפלות.
• הכרות עם קבוצת הילדים ומציאת מקום בקבוצה.
דרכי התמודדות עם מעברים:
• לכל אחד תגובה רגשית אחרת למעבר, זה דבר טבעי.
• ילדים רבים נוטים לדבוק בהורה במשך תקופת המעבר.
• לעיתים ילדים יתנהגו יפה במסגרת החינוכית, אך יראו סימני אי שקט בבית (או להיפך).
• הילדים בתקופה הדורשת מהם מאמץ רגשי ולכן לעיתים ילדים עלולים לא לשים לב לצרכים הפיזיים של עצמם (כמו רעב, צימאון, עייפות). בעקבות זאת נראה מצבים של ילדים שלא ישנים או אוכלים במסגרת החינוכית אלא רק בבית..
להורים תפקיד מאוד חשוב בכל הקשור לחוויות המעבר של ילדם. כאשר ההורה משדר ביטחון ואמון ביכולות ההסתגלות של ילדו, כך גם הילד יחוש יותר בטוח בעצמו ויחשוש פחות.
איך ניתן לסייע לילדים במעברים והתחלות חדשות:
הכרות מוקדמת: כדאי להשקיע בלהפוך את הזר למוכר. ביקורים (עדיף לא להסתפק בביקור אחד בלבד) במקום החדש עוד לפני השנה החדשה יתנו לילד תחושה שהמקום לא לגמרי זר כשהוא יגיע לשם עם תחילת השנה.
חפץ מעבר: עד לגיל הבגרות אנחנו נעזרים בחפצי מעבר כדי להקל על השינויים שבחיינו. אולי זה קמע, אולי עט מוצלח במיוחד.
האפשרות להביא משהו מוכר אל המקום החדש או הסיטואציה הלא מוכרת יכולה לסייע לתחושת הביטחון.
זמן: כל אדם זקוק לפרק זמן שונה עד שהוא מרגיש בטוח. לפעמים צריך להיעזר בסבלנות רבה - הפעלת לחץ ישיג את ההיפך מהרצוי.
לדבר: חשוב לדבר על החששות והפחדים ולא לעשות צחוק מהפחדים של הילד - גם אם הכוונה היא ניסיון להפחית את חומרת הדברים. לכל פחד יש זכות קיום, והדרך הטובה ביותר לתמוך בילד היא כאשר נותנים לילד את ההרגשה שהוא לא לבד, שההורה לוקח אותו ברצינות, ומוכן להיות לידו מול כל חשש.
מסרים ועמדות: הורים מעבירים לילדיהם הרבה מסרים סמויים וגלויים כאחד, וכאן יש הזדמנות טובה להעביר מסרים חיוביים בצורה מכוונת. ניתן להדגים לילד דרכים אופטימיות וחיוביות של חשיבה על נושא המעבר. לדוגמה, אפשר לדבר על השינוי הצפוי כעל 'אתגר' או כעל 'הזדמנות' חדשה ומרגשת, שמחכה לילד.
ארגון וסדר: ככל שחיי הילד מתנהלים בצורה מאורגנת ועם ריתמוס עקבי ורגוע, כאשר הילד חי בעולם עם סדר, חוקים ברורים וגבולות, הוא עשוי להרגיש יותר בטוח ויותר מסוגל להתמודד עם שינוים כאשר הסדר מופר.
קשר עם המסגרת החינוכית החדשה: צרו קשר עם הצוות החינוכי, שתפו במה שאתם חווים בעצמכם ועם ילדכם. בקשו לדעת איך הוא ומה לדעת הצוות החינוכי נכון לו כרגע. אתם מהווים דוגמא עבור ילדיכם אם תראו לו שאתם סומכים על המחנכות הוא יסמוך עליהן גם.
בכניסה למסגרת החינוכית נבנה הקשר בין כל מי שמלווה את הילד: הורים, משפחה וצוות חינוכי. כדאי ונכון לשתף בחוויות הקשורות לבית, להרגלים ולתרבות המשפחתית. ידע זה יסייע לצוות החינוכי להבין אתכם ואת ילדיכם.
בהצלחה ושנה טובה
ד"ר גלית זנו, מנהלת הפדגוגיה והמו"פ - רשת "התחלה חכמה"