איך נלווה את הילדים בחזרה ל"שגרת קורונה"

 

 

 

 

 

 

 

אחרי תקופה ארוכה של ניתוק פתאומי מהמסגרת החינוכית חזרנו לשגרה חדשה "שגרת קורונה" שעבור כולנו היא עמומה ולא לגמרי ברורה ונצטרך ללמוד להתנהל בתוכה.

שינויים מאתגרים גם במצב רגיל, כמו פתיחת שנת לימודים, ועל אחת כמה וכמה במצב הנוכחי שיש בו מרכיב גדול של חוסר וודאות עבור המבוגרים וודאי שגם עבור הילדים.

להורים תפקיד מאוד חשוב בכל הקשור לחוויות המעבר של ילדם.  כאשרההורהמשדר ביטחון ואמוןביכולות ההסתגלות של ילדו, יחוש גם הילד בטוחבעצמו ויחשוש פחות. לכן בררו מה הן ההנחיות לגבי החזרה וודאו שאתם מקבלים את המידע הדרוש לכם.

·         שתפו את הילדים במידע שיש לכם לגבי ההתנהלות במסגרת החינוכית, חשוב לדבר על החששות והפחדים ולא לעשות צחוק מהפחדים של הילד – גם אם הכוונה היא ניסיון להפחית את חומרת הדברים. לכל פחד יש זכות קיום, והדרך הטובה ביותר לתמוך בילד היא כאשר נותנים לילד את ההרגשה שהוא לא לבד, שההורה לוקח אותו ברצינות, ומוכן להיות לידו מול כל חשש.

·         דאגו לשגרה עקביתורגועה המותאמת לסיטואציה החדשה , שגרה זו תסייע לילד בהתמודדות עם השינויים שסובבים אותו.

·         אפשרו לילדים להשתמש בחפץ מעבר, ההפסקה הארוכה שנכפתה על כולנו והמאפיינים השונים של החזרה, גורמים לכך שאנו מוצאים את עצמנו בהסתגלות מחודשת למסגרת החינוכית. האפשרות להביא משהו מוכר מהבית יכולה לסייע לתחושת הביטחון של הילדים.

·         זכרושכל אדם זקוק לפרק זמן שונה עד שהוא מרגיש בטוח, השינויים הרבים שהתרחשו בתקופה קצרה מאתגרים. לכן צריך להיעזר בסבלנות רבה – הפעלת  לחץ ישיג את ההיפך מהרצוי.

·         לכל אחד תגובה רגשית אחרת לשינוי, זה דבר טבעי. ילדים רבים נוטים לדבוק בהורה. לעיתים ילדים יתנהגו יפה במסגרת החינוכית, אך יראו סימני אי שקט בבית (או להיפך). הילדים בתקופה הדורשת מהם מאמץ רגשי ולכן לעיתים ילדים עלולים לא לשים לב לצרכים הפיזיים של עצמם (כמו רעב, צימאון, עייפות). בעקבות זאת נראה מצבים של ילדים שלא ישנים או אוכלים במסגרת החינוכית אלא רק בבית.

 

·         הכינו את הילדים לכך שלא תוכלו לשהות איתם בכיתה, צרו טקס לפרידה בדלת הכיתה והזכירו להם שתחזרו לקחת אותם בסוף היום.