מוסר מוגדר כהבחנה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
לפיכך, זהו סוג של חשיבה אנושית. אחת ממטרות המוסר היא לתת כללים מנחים וערכים להתנהגות בכל תחומי החיים, אשר לא בהכרח עולים עם רצונותיו של האדם הפרטי .
כאנשים אנחנו שיפוטיים מאוד לאחרים בסביבה החברתית שלנו. שיפוט הוא חלק ממוסר- מה בסדר ומה לא. מתי ואיך זה מתחיל?
ילדים בגן מעריכים אחרים בהתבסס על ההתנהגות שלהם. הם מחליטים לפיה אם הם מה "טובים" או מה "רעים".
מתי זה מתחיל? האם ילדים צעירים מאוד כבר שמים לב מי "טוב" ומי "רע"? האם תינוקות עושים שיקולים חברתיים כאלה?
חוקרים בשנים האחרונות יצרו מספר מערכי מחקר כדי לבדוק את הנושא.
אחד מהמחקרים ביקש לבדוק האם תינוקות מבחינים בין מי שמסייע למי שמפריע.
המחקר נקרא "מופע הגבעה" – במסגרתו מופיעות בתיאטרון בובות שלוש דמויות:
"מטפס" – מנסה שוב ושוב ללא הצלחה לטפס על הגבעה.
"עוזר" – מגיע ודוחף אותו לעבר ראש הגבעה.
"מפריע" – מגיע ודוחף אותו למטה מהגבעה.
את מי התינוקות יעדיפו את ה "עוזר" או את ה "מפריע"?
לאחר תיאטרון הבובות נתנו לילדים לבחור ביניהם – 85% מהתינוקות מגיל 3 חודשים עד שנה בחרו ב "עוזר".
מחקר נוסף ביקש לבדוק האם תינוקות, כמו מבוגרים, ימשכו למי שדומה להם.
כמבוגרים אנו מעדיפים להיות עם מי שחושב כמונו ונמנעים ממי שלא.
השאלה האם האחר דומה לי או לא חשובה לנו האם היא משמעותית גם בשיפוט החברתי של תינוקות?
המחקר מצא כי תינוקות לא תמיד מעדיפים את ה"עוזר" על פני ה"מפריע", כשנשוא הפעולה היה משהו שאינו מהקבוצה שלהם הם למעשה חברו ל"מפריע".
הם הפעילו מוסר סלקטיבי שפועל למען מי שבקבוצה שלהם ללא קשר לאם הוא עזר או הפריע.
המוסר, אם כן, לא רק נלמד יש בסיס מולד ליכולת שלנו להיות מוסריים.
אולם לילדים יש דרך ארוכה לעשות עד לרמת המוסר שאנחנו מקווים שתהיה להם בחייהם כמבוגרים, כזו שתאפשר להם לסייע ולהיות גם עבור אנשים שאינם מהקבוצה שלהם.
לתינוקות יש יכולות מרשימות מההתחלה, אבל יכולות אלה זקוקות להכוונה.
תפקיד ההורה לנווט את הילד הלאה מהמוסריות הקבוצתית שאנו רואים אצל תינוקות אל מוסר קהילתי רחב יותר שבו אנו מקווים שילדינו יזכו לחיות בו.
כדי שזה יקרה אנו צריכים לסייע לילדים:
להכיר ולהבין את הרגשות, ההעדפות והרצונות שלהם.
לראות שה "אחר" אף הוא יש לו רגשות, העדפות ורצונות משלו.
ללמוד מצד אחד לעמוד על שלהם ומצד שלי לוותר כשצריך.
כהורים ומטפלים במסגרות חינוכיות אנו יכולים לעשות זאת אם נהיה שותפים עם הילדים בסיטואציות חברתיות, נשקף להם את הסיטואציה ונמנע משיפוטיות.
בהצלחה
ד"ר גלית זנו
מנהלת פדגוגיה ומו"פ